<h1>רבינו ירוחם ני"ב חי"ד</h1>
<h2>דף כה.</h2>
דבר שאין מתכוין מותר דהלכה כר"ש ומודה בפסיק רישיה ולא ימות כלומר שידוע שעל כל פנים יעשה בו מלאכת איסור אסור כך פשוט בשבת וכן בכמה דוכתין וכתב בה"ג דאינו אסור פסיק רישיה אלא כשהוא נהנה כגון שעושה הדב' בקרקע שלו או בדבר שלו ועושה בו טובה וכגון אב המל בנו וקוצץ בהרת במילתו אבל אם אינו נהנה כגון בדבר של אחרים או מל בן אחרים וקוצץ בהרת או שעושה בשל עצמו ואינו נהנה מאותה מלאכה הנעשית בלא כוונה מותר לכתחלה והרב' ראיות על זה וכמה מפרשים נחלקו עליו וכתבו דאפי' אינו נהנה אסור דבר שאין מתכוי' בפסיק רישיה ולא ימות. ולפי דברי בעל הערוך מה שנהגו שחבית פקוקה הנקב שלה בפשתן ומסירין הפקק ליקח ממנו יין ונוהגין בו התר אפילו שאי אפשר שלא יסחוט בשעה שנוטלו או שמחזירו מאחר שאינו מתכוין נכון הם עושין ולפי שאר המפרשים אסור ובכל הארצות שעברתי בהן נוהגין בו התר.
תולש כנף העוף חייב משום גוזז וקוטמו כלומ' שקטם ראש הירך מן הכנף לשים אותו בכרים וכסתו' חייב משו' מחתך והממרט מה שנשאר מהכנף שהוא קשה וממרטין אותו מכאן ומכאן כדי לשומו בכרים וכסתות חייב משום ממחק כך פשוט בשבת ובירושלמי [ה"ב] תנא דבהמה צמרה מחיים פטור מחטאת אבל אסור ואחר מיתה תלישתה זו היא גזתה וחייב חטא' ובעוף תלישתו זו היא גזתו אפילו בחיים ור"ח פסק מכאן דהטווה צמר בבהמה מחיים פטור אבל אסור.
<h2>דף לד.</h2>
דבר שאין מתכוין מותר דהלכה כר"ש ומודה בפסיק רישיה ולא ימות כלומר שידוע שעל כל פנים יעשה בו מלאכת איסור אסור כך פשוט בשבת וכן בכמה דוכתין וכתב בה"ג דאינו אסור פסיק רישיה אלא כשהוא נהנה כגון שעושה הדב' בקרקע שלו או בדבר שלו ועושה בו טובה וכגון אב המל בנו וקוצץ בהרת במילתו אבל אם אינו נהנה כגון בדבר של אחרים או מל בן אחרים וקוצץ בהרת או שעושה בשל עצמו ואינו נהנה מאותה מלאכה הנעשית בלא כוונה מותר לכתחלה והרב' ראיות על זה וכמה מפרשים נחלקו עליו וכתבו דאפי' אינו נהנה אסור דבר שאין מתכוי' בפסיק רישיה ולא ימות. ולפי דברי בעל הערוך מה שנהגו שחבית פקוקה הנקב שלה בפשתן ומסירין הפקק ליקח ממנו יין ונוהגין בו התר אפילו שאי אפשר שלא יסחוט בשעה שנוטלו או שמחזירו מאחר שאינו מתכוין נכון הם עושין ולפי שאר המפרשים אסור ובכל הארצות שעברתי בהן נוהגין בו התר.
